על תחקור החלטות באירגונים About Debriefing of Decision Making

The English version follows the Hebrew one

הדברים הבאים נכתבים בעקבות שיחה עם חבר שהעלה את השאלה הבאה ״מדוע אנשים לא מוכנים לשפוט החלטה, אך ורק על סמך המידע שעמד בפני המחליט בזמן קבלת ההחלטה, מדוע הם מתייחסים גם למידע שנצבר אחרי קבלת ההחלטה?״. כשהוא הרחיב, הסתבר כי מדובר בהחלטה עסקית קונקרטית, שהסבה נזק משום שהסביבה העיסקית והרגולטורית פרשו אותה באופן מוטעה. אלו שמבקרים את מקבלי ההחלטה הזאת, טוענים שהמחליטים שגו בקבלת ההחלטה כשלעצמה. הם אמורים היו לדעת, בעת קבלת ההחלטה, שכך עלול יהיה לקרות, ולכן היו צריכים לקבל החלטה אחרת.

התגובה המיידית שלי היתה שהשאלה לא רלבנטית לאירוע שהוא מתאר. היא אמנם ראויה לדיון בפני עצמו, אבל הכשל באירוע המתואר על ידו לא נובע מאיכות ההחלטה. הוא נובע מהאופן שבו היא תוקשרה לסביבה הרלבנטית. כשהחלטה מתקבלת או כשמסמך נכתב, זאת האחריות של מקבל ההחלטות ו/או הכותב להביא לכך שנשואי ההחלטה, ו/או מקבלי המסמך, יבינו אותם באופן הנכון והתואם את הכוונה המקורית. לו ההחלטה שהתקבלה, במקרה הנדון, היתה מנוסחת אחרת, או מוסברת אחרת, ייתכן והסביבה היתה מקבלת אותה בצורה חיובית, ואיש לא היה מפקפק באיכות ההחלטה עצמה.