טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

במשך שמונה שנים (2012-2019) לימדתי "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר הוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 25 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided me with many insights about decisions making and organizations.

For 8 years (2012 - 2019) I taught "Entrepreneurship" in the Technion (leading technology studies academy in Israel) and it provided more insights.

This blog is an attempt to share with you some of those insights. The relatively new posts include a version in English that follows the Hebrew version.

יום שני, 18 בדצמבר 2017

על מגבלות החיזוי שיוצרים משאים ומתנים On forecasting limitations originated by human negotiations

The English version follows the Hebrew one
הרעיון לכתוב את הפוסט הזה בא לאחר סימולציה דינמית נוספת שניהלתי לאחרונה. בסימולציה מסוימת זו התפתח תרחיש, שבמידה מסוימת היה שונה מהתרחישים שנותחו והוערכו עד עתה. זוהי תוצאה שכיחה בסימולציות דינמיות. בדרך כלל, נוצרים בהן תנאים שונים לניתוח וסיעור מוחות, מאשר התנאים שבהם מתבצעים תהליכים שוטפים ומתמשכים של הערכה וקבלת החלטות. באופן זה סימולציה דינמית מעודדת הבעת רעיונות והערכות, אשר בתנאים רגילים עשויים להיות להיחשב כשוליים או אפילו לדחות.
יש עוד מאפיין של סימולציה דינמית, שמעלה את הסיכויים להגיע לתרחיש שונה, וזהו התפקיד שממלאים משאים ומתנים, ואינטראקציות בינ-אישיות[ המתרחשים במהלך הסימולציה. בסימולציה זו הם היו אינטנסיביים מאוד ולפי התרשמותי הם היו הגורם העיקרי בתהליך שבו התפתח התרחיש השונה מהמקובל.
התרשמות זו גרמה לי לחשוב הלאה על המשקל של משאים ומתנים ושל ממשקים אנושיים, בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האופן שבו משקל זה מגביל את יכולותינו להעריך את ההתפתחויות העתידיות.

יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

לקחים ותובנות אקטואליים מהמעורבות שלי ב"טבע" באמצע שנות ה-90 Relevant Lessons and Insights from my Involvement in TEVA During Mid-90s

The English version follows the Hebrew one
חברת "טבע" בכותרות והדבר מחזיר אותי למעורבות שלי בחברה באמצע שנות ה-90. חברי ד"ר יוסי ריין צירף אותי אליו לצורך תהליך ייעוץ שהתבקש בעקבות הצלחת רישום תרופת הקופקסון על ידי ה-FDA. ד"ר בנצי ויינר, שעמד אז בראש חטיבת המו"פ, שפיתחה את הקופקסון, והייתה אחראית על פיתוח התרופות החדשניות (אתיות) בכלל, ביקש להכין את החטיבה לפעילות בשנים הבאות מתוך הנחה שההצלחה תביא לגידול בהכנסות החברה, ואיתו יבוא הגידולהמשמעותי בתקציב המו"פ האתי.
בדיעבד, תהליך הייעוץ התחלק לשני שלבים. האחד, היה על פי המתכונת המקובלת של תהליכים מסוג זה. ביצענו SWOT, ראינו מה קורה בעולם, למדנו על תהליכי הפיתוח שנעשו בחברה, והגשנו המלצות. ואז ביקש מי שהיה אז המשנה למנכ״ל ישראל מקוב, לתחקר את תהליך הפיתוח של ה״קופקסון״, על מנת להפיק לקחים לפיתוח תרופות מקוריות על ידי החברה. במאמר מוסגר ראוי לציין כי עצם ייזום התחקיר היה מהלך יוצא דופן ונועז, שבדרך כלל אינו מקובל בתרבות הניהול העסקית בישראל.

יום חמישי, 2 בפברואר 2017

על "חשיבה תרחישית" "Scenarios Thinking"

The English version follows the Hebrew one:

לאחרונה אני בוחן את המשמעות של השימוש שלי בביטוי "חשיבה תרחישית". העיסוק בתרחישים ככלי לקבלת החלטות מלווה אותי מזה למעלה מעשרים שנה. הדבר נעשה, בדרך כלל, תחת הכותרת המקובלת של "תכנון בעזרת תרחישים". זה למעשה תרגום של המונח בשפה האנגלית שלי "Scenario Planning". בתקופה האחרונה התחלתי להשתמש בביטוי "חשיבה תרחישית" בכדי לתאר את האתגר של שימוש בתרחישים. המעבר הזה מבטא תובנה חדשה לגבי התהליך הנדון.

היתרון העיקרי בשימוש בתרחישים נתפס כיצירת תהליך מובנה של ניתוח הסביבה שבה פועל הארגון.  תהליך זה שונה מתהליכים אחרים של ניתוח סביבה בהיקף המשתנים הנבחנים, כמתחייב מהצורך ביצירת תרחיש כולל. הוא גם שונה בתוצר, משום שהוא מציג בפני מקבלי ההחלטות סט של "תהליכים אפשריים". דהיינו, בניית התרחישים איננה מכוונת ליצירת התרחיש הסביר ביותר. היא מניחה שצריך לדון בכל מה שאפשרי מחד, ושהוא סביר מספיק מאידך.

"מקבלי ההחלטות" לצורך הדברים הבאים הם כל אלו שמנהלים ארגון - החל ממקימי עסקים חדשים, עבור דרך מנהלי חברות ווארגונים ללא כוונת רווח, מנהלים בשרות הציבורי ועד ראשי המדינה.