טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

במשך שמונה שנים (2012-2019) לימדתי "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר הוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 25 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided me with many insights about decisions making and organizations.

For 8 years (2012 - 2019) I taught "Entrepreneurship" in the Technion (leading technology studies academy in Israel) and it provided more insights.

This blog is an attempt to share with you some of those insights. The relatively new posts include a version in English that follows the Hebrew version.

יום רביעי, 21 באוקטובר 2020

על הסיכוי להבין את המשמעויות של תרחיש חדש בתנאי הפתעה On evaluating the forthcoming scenario under surprise conditions

 


The English version follows the Hebrew one 

שיחה עם חבר הביאה אותי לבחון, על קצה המזלג, את הנדרש על מנת לפעול בצורה מושכלת בהתאם להתפתחות חדשה ומיידית, הסותרת לחלוטין את הפרדיגמה שבה החזקנו עד לפני מספר שעות. אף כי את הבחינה עוררה סוגיית ההפתעה בטרם מלחמה, וההתבוננות היא דרך העדשה הזו, אני מעריך כי התובנות הן רלבנטיות לכל ארגון במצב של הפתעה.

השיחה בינינו נסובה סביב השעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים 6 באוקטובר 1973. הוא התייחס לכך שחיל האוויר הזניק את כל מטוסיו להגנה מפני תקיפה מאסיבית של מטוסי חילות האוויר של סוריה ומצרים. בדיעבד, ההזנקה המאסיבית הזו היתה מיותרת, משום שתקיפה כזו לא תוכננה כלל. בפועל היא שיבשה קשות את האופן שבו חיל האוויר הישראלי נכנס לאותה מלחמה.
לכאורה, היינו אמורים לדעת שאין כל כוונה של מצרים וסוריה לנקוט במהלך כזה. בכדי להבהיר כיצד הדבר קשור לתפקוד בשינוי מיידי של פרדיגמה, אתייחס בקצרה לתקופה שקדמה למלחמה. התפיסה הבסיסית של המודיעין הישראלי ומקבלי ההחלטות, שהסתמכה על מידע אמין, היתה שהמצרים לא יצאו למלחמה לכיבוש מחדש של סיני. הסיבה להימנעות המצרית ממלחמה נובעת שהם מעריכים כי אין בכוחם לנטרל את חיל האוויר הישראלי בבסיסיו. הסבירות למלחמה ביוזמת המצרים היא נמוכה כל עוד לא הושגה יכולת כזו.