טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

בשבע השנים האחרונות אני מלמד "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר מוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 20 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided with many insights about decisions making and organizations.

For the last 4 years I lecture "Entrepreneurship" in the Technion (lead technology studies academy in Israel) and it gives more insights.

this blog is an attempt to share with you some of those insights. Some of its posts are translated into English.

יום שלישי, 13 בנובמבר 2012

"אקט של מנהיגות"


הסתכלו בצילום זה שצולם השבוע, שניות ספורות לפני פתיחת משחק הדרבי היוקרתי בכדורגל בין הפועל ת"א לבין מכבי ת"א(צילום: קובי "קוביקו" גרינברג). רואים בו את שחקני קבוצת הפועל ת"א מחובקים לפני שריקת הפתיחה. לכאורה זה עוד צילום של שחקני קבוצת כדורגל הנוהגים להתכנס, במרכז המגרש, למילות עידוד ומוטיבציה אחרונות לפני התחלת המשחק. אין בזה משהו מיוחד כי זהו אקט מקובל כמעט בכל הקבוצות.


רק מי שבקי מאד במה שמתרחש במגרשי הכדורגל, יבחין בשוני בין מה שקורה בצילום לבין מה שמקובל בדרך כלל. בדרך כלל מקובל שמשתתפים בהתכנסות רק 11 שחקני ההרכב הראשון, שנמצאים על המגרש. בתמונה זו ניתן לראות שחקנים באימוניות, כלומר משתתפים בהתכנסות גם השחקנים המחליפים שבאו מהספסל.

המתבונן בתמונה אולי יבחין בשוני אבל עדיין לא יידע האם זה מקרה חד פעמי או שמא כך נוהגים בדרך כלל שחקני הפועל ת"א. בכדי לדעת את התשובה צריך היה להיות עד למה שהתרחש במגרש לפני צילום התמונה. הרגע ההוא הביא אותי לשתף אתכם בתמונה ובהבנות שיש לי על מה שניתן ללמוד ממנה על מנהיגות.

יום שני, 18 ביוני 2012

תובנות מתשע שנים של שינוי


הפעם על תהליך שינוי בארגון גדול במיוחד. תהליך שלעניות דעתי יכול לשמש כאות ומופת לתהליכי שינוי בכלל. בדברים הבאים אני מנסה להבין את הגורמים להצלחה של התהליך הנדון, מתוך כוונה להקיש מהם לגבי תהליכי שינוי בכלל.

הניתוח נעשה ממרחק של שנים רבות והוא מתבסס על ההתרשמות האישית שלי ממעורבותי הגבוהה בתהליך.

בימים אלו מלאו 30 שנה למבצע "ערצב 19" שבו השמיד חיל האוויר הישראלי את מערך סוללות הטילים נגד מטוסים הניידות של סוריה בלבנון. בתוך דקות הצליח חיל האוויר להשיג לעצמו חופש טיסה מעל שדה הקרב הקרקעי בלבנון, וזאת בניגוד גמור למה שקרה רק 9 שנים קודם לכן במלחמת יום הכיפורים 1973. במלחמה ההיא "כופף הטיל את כנף המטוס" כדברי עזר ויצמן ז"ל.

היו אלו תשע שנים שבהן התחולל בחיל האוויר שינוי משמעותי. זה היה שינוי מערכתי בתפיסת העולם הבסיסית שאיפשר את היציאה מהתהום של 1973 אל ההצלחה של 1982. היו שיפורים טכנולוגיים משמעותיים, שאיפשרו את השינוי, היתה תשתית של תרבות אירגונית, שעל בסיסה נבנה השינוי והיו האנשים המתאימים. אבל, מעל לכל, התחולל שינוי בתפיסת העולם (פרדיגמה).

יום ראשון, 29 באפריל 2012

בשבחי הסימולציה הדינמית


השבוע ניהלתי עוד משחק סימולציה. מטעמים של חיסיון לא אוכל לציין את שם החברה שבה נוהל המשחק. אסתפק בכך שאציין שמדובר במפעל יצרני המייצר מוצרים מוגמרים ומוצרי ביניים ללקוחות ברחבי העולם.

לפני מספר שבועות הסתבר להנהלת החברה כי גורם משמעותי, הנמצא בקשרי עבודה שוטפים איתה, שינה את חוקי המשחק. הדבר חייב את ההנהלה לקבל כמה החלטות לגבי המשך הפעילות של החברה. ההחלטות התחילו להתקבל, הפעולות ננקטו, התגובות לא אחרו לבוא ונדרשו החלטות נוספות, משמעותיות לא פחות.

במצב זה עלה הרעיון לבחון את המשך הפעילות בעזרת משחק סימולציה דינמי וכך נוצר הקשר איתי. ביום רביעי הגיעה אלי שיחת הטלפון המבקשת לסיים את כל התהליך תוך חמישה ימים.