טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

בשבע השנים האחרונות אני מלמד "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר מוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 20 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided with many insights about decisions making and organizations.

For the last 4 years I lecture "Entrepreneurship" in the Technion (lead technology studies academy in Israel) and it gives more insights.

this blog is an attempt to share with you some of those insights. Some of its posts are translated into English.

יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

"בשום תרחיש אין.."

בהתייחסו ל"זריעת הבהלה" על התוצאות של מתקפה אפשרית על ישראל בתגובה לתקיפה באיראן צוטט שר הביטחון אהוד ברק כמי שאומר ש"בשום תרחיש אין לא 50 אלף ולא 5000 וגם לא 500 הרוגים"

אז נרגענו.

רגע, בעצם מאיפה הוא יודע את זה בביטחון כה רב?

מה זה אומר "שבשום תרחיש אין"? שהוא עצמו לא חושב כך? או שמישהו הניח לפניו תרחיש אחד, או כמה, ובכולם מספר האבדות האפשרי נמוך הרבה יותר?

איננו יודעים את התשובה. ובעצם היא איננה חשובה כלל ועיקר משום שדבריו של ברק נעדרים כל בסיס הגיוני. לא ייתכן שאין תרחיש שיהיו בו 500 הרוגים. שיהיה ברור, אינני אומר שאני יודע/חושב שיהיו 500 הרוגים. אני אומר שבין כל התרחישים האפשריים, חייב להיות תרחיש כזה.