טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

במשך שמונה שנים (2012-2019) לימדתי "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר הוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 25 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided me with many insights about decisions making and organizations.

For 8 years (2012 - 2019) I taught "Entrepreneurship" in the Technion (leading technology studies academy in Israel) and it provided more insights.

This blog is an attempt to share with you some of those insights. The relatively new posts include a version in English that follows the Hebrew version.

יום שלישי, 30 ביוני 2020

על הקשר שבין מאפיין ייחודי של הדיון הציבורי בענין הקורונה ובין היכולת שלנו לקבל החלטות לגבי עצמנו.

כמה מלים על הנזק שגורם, לרבים מאיתנו, מאפיין מיוחד של הדיון הציבורי על צעדי הממשלה נוכח הקורונה. למיטב שיפוטי מאפיין זה פוגע ביכולתנו לתכנן היטב את אורחות חיינו בתקופה הזו.

מאז תחילת המשבר זוכה התנהלות הממשלה לביקורת ציבורית נרחבת. ניתן להבחין בכמה מניעים עיקריים לביקורת זו:
  1. ביקורת הנובעת מהערכה המתבססת על ניתוח נתונים, ברמה כזו או אחרת, של חומרת איום הקורונה, והצגת מסקנות הנובעות מכך. האם צעדי הממשלה הנוכחיים רלבנטיים או שנדרש לשנותם.
  2. ביקורת נוכח הבלבול שיצרה מדיניות הממשלה - חוסר העקביות, השינויים התכופים, וכיו"ב של הוראות הממשלה.
  3. ביקורת הנובעת מתוצאות המשבר והחלטות הממשלה ליציאה מהמשבר - המפולת החברתית והכלכלית שאליה הידרדרו מיליונים מאזרחי המדינה.
  4. ביקורת הנובעת מהיעדר אמון בסיסי בצעדי הממשלה, ובעיקר בשל החשש שהיא משרתת את האינטרסים האישיים של העומד בראשה.
כפי שניתן לראות יש הבדל בין הביקורת בסעיף 1 המתבססת על הערכה של איום הקורונה לעומת הביקורות בשלושת הסעיפים הבאים שנובעות, מתוצאות מדיניות הממשלה או מחוסר האימון הבסיסי בה.

יום שבת, 20 ביוני 2020

אבי טיפוס של החלטות בתנאי אי וודאות - תובנות מתקופת הקורונה Prototypes of Decisions - The Uncertain Corona-era Insights

The English Version Follows the Hebrew One


תקופת הקורונה מספקת לי הזדמנות להציג את התובנות שלי לגבי האופן שבו הפרט מתמודד עם אי וודאות. התובנות הללו נוצרו במהלך השיטוטים ברשתות החברתיות ובמהלך ההתבוננות שלי על האופן שבו מגיבים חבריי הקרובים (כולנו בקבוצת סיכון 😊). אני מוצא שהתובנות הללו תקפות למצבי חוסר וודאות בכלל, ולא רק לתקופה הזו. יותר מכך, אני מוצא שהן תקפות, באותה מידה, גם להתנהגות של ראשי ארגונים וכפועל יוצא מכך, להתנהגות ארגוניהם בכלל.

הקורונה יצרה שני איומים עיקריים, בעת ובעונה אחת:

  1. החשש מהידבקות
  2. החשש מפגיעה ברווחה האישית – ההכנסה וחיי החברה.

האיומים הללו, לחוד וביחד, יצרו אי וודאות ביחס ל:

  1.  ההתנהגות האישית הרצויה בכדי להקטין את סיכויי ההידבקות
  2. הבטחון בסביבות הייחוס – משפחה, חברים, עסקים וכד'
  3. מימד הזמן – מתי זה ייגמר?