טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

בשבע השנים האחרונות אני מלמד "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר מוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 20 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided with many insights about decisions making and organizations.

For the last 4 years I lecture "Entrepreneurship" in the Technion (lead technology studies academy in Israel) and it gives more insights.

this blog is an attempt to share with you some of those insights. Some of its posts are translated into English.

יום שלישי, 13 בנובמבר 2012

"אקט של מנהיגות"


הסתכלו בצילום זה שצולם השבוע, שניות ספורות לפני פתיחת משחק הדרבי היוקרתי בכדורגל בין הפועל ת"א לבין מכבי ת"א(צילום: קובי "קוביקו" גרינברג). רואים בו את שחקני קבוצת הפועל ת"א מחובקים לפני שריקת הפתיחה. לכאורה זה עוד צילום של שחקני קבוצת כדורגל הנוהגים להתכנס, במרכז המגרש, למילות עידוד ומוטיבציה אחרונות לפני התחלת המשחק. אין בזה משהו מיוחד כי זהו אקט מקובל כמעט בכל הקבוצות.


רק מי שבקי מאד במה שמתרחש במגרשי הכדורגל, יבחין בשוני בין מה שקורה בצילום לבין מה שמקובל בדרך כלל. בדרך כלל מקובל שמשתתפים בהתכנסות רק 11 שחקני ההרכב הראשון, שנמצאים על המגרש. בתמונה זו ניתן לראות שחקנים באימוניות, כלומר משתתפים בהתכנסות גם השחקנים המחליפים שבאו מהספסל.

המתבונן בתמונה אולי יבחין בשוני אבל עדיין לא יידע האם זה מקרה חד פעמי או שמא כך נוהגים בדרך כלל שחקני הפועל ת"א. בכדי לדעת את התשובה צריך היה להיות עד למה שהתרחש במגרש לפני צילום התמונה. הרגע ההוא הביא אותי לשתף אתכם בתמונה ובהבנות שיש לי על מה שניתן ללמוד ממנה על מנהיגות.


בעוד שחקני ההרכב הפותח של הפועל התחילו בהתכנסות המקובלת נראה לפתע הקפטן של הקבוצה, ווליד בדיר, רץ אל הספסל וקורא לשחקנים המחליפים להצטרף. לקח להם כמה שניות להבין את הקפטן שלהם, שבתנועות ידיים מודגשות האיץ בהם לקום ולהצטרף וכך נוצר המעגל. המעשה של ווליד זכה מיד לתגובה מצד אוהדי הקבוצה והם פתחו במחיאות כפיים בעוד השחקנים עומדים מחובקים בתוך המגרש.

וכך, באקט שאינני יודע אם תוכנן מראש או נעשה בספונטניות, סימן ווליד לחבריו שזה איננו עוד משחק. שהפעם זה משהו אחר. לא אלאה אתכם בפרטים על מצבה של קבוצתו לפני המשחק. הוא נחשב חמור עד כי הקפטן שלה הבין שיש צורך באקט מיוחד בכדי להניע את השחקנים לשינוי בצורת משחקם ולהגדיל את הסיכוי שינצחו במשחק.

והם ניצחו!

מה שעשה ווליד הוא בעיני ביטוי מובהק וראוי לציון של מנהיגות. מנהיג הוא מי שלא רק מנחה דרך. מנהיג הוא לא רק מי שמוציא אותה לפועל. מנהיג הוא זה שיודע לעשות את הפעולות, המחוות והטקסים שיניעו את הסובבים אותו ללכת בדרך שהוא מנחה. אלה הם אותם מעשים חד פעמיים שנהוג לכנותם "אקט של מנהיגות" שבלעדיהם לא ניתן להניע את האנשים.

למחוות ולטקסים פנים רבות:
א. מעשה שנתפס כהקרבה כמו הראשון שתועד, נחשון בן עמינדב, שהיה הראשון לעבור בים סוף.
ב. שבירת שגרה כמו ההשתתפות של לו גרסטנר בכנס לקוחות , מיד לאחר שמונה כמנכ"ל IBM, ב-1993 ובכך סימל לאנשיו שהם צריכים להיות מונעים מצרכי הלקוחות.
ג. נאום, כמו צ'רצ'יל בנאומו המפורסם על "דם, יזע, ודמעות". 
ד. ביטוי ויזואלי כמו אריק שרון במלחמת יום הכיפורים, שהצטלם כשראשו חבוש ובכך הוסיף להילה שהייתה לו בקרב חיילי אוגדתו.

מנהיג הוא מי שיודע להשתמש בהם בתבונה. משום שמחוות וטקסים אינם עומדים בפני עצמם. הם העזרים שבהם המנהיג משתמש בכדי לסייע בגיוס אנשיו לתמוך בדרך שהתווה. ללא דרך כזו, שהציבור יהיה מוכן ללכת בה, הם עלולים להפוך לגרוטסקה.

ואם רציתם לדעת מה ווליד בדיר אמר לשחקנים, הם מופיעים בתחתית התמונה הבאה המופיעה בפרסום הרשמי של הפועל ת"א.




תגובה 1:

  1. נקודה נוספת בעניין מנהיגות הצצה מוואליד באדיר-עד עתה הקפטן היה יחסית לא דומיננטי ביחס לקפטנים אחרים,כקטן, אבוקסיס ואחרים. השנה הפנים באדיר כי כדי לשמש מנהיג יש לעשות כמה דברים נוספים, אני כותב זאת אמנם גם כאוהד אדום אך דווקא כדי להצביע על כך שמנהיגות היא בבסיסה תכונה מולדת אך יש בהחלט עקומת למידה והפנמה גם בה.

    השבמחק