טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

במשך שמונה שנים (2012-2019) לימדתי "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר הוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 25 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided me with many insights about decisions making and organizations.

For 8 years (2012 - 2019) I taught "Entrepreneurship" in the Technion (leading technology studies academy in Israel) and it provided more insights.

This blog is an attempt to share with you some of those insights. The relatively new posts include a version in English that follows the Hebrew version.

יום שני, 31 באוגוסט 2020

לו היינו חושבים על השגת שינוי בישראל במושגים של הקמת סטארטאפ

 

ניסיתי לחשוב על בניית האלטרנטיבה לשלטון הנוכחי במושגים של בניית סטארטאפ (8 שנות הוראת היזמות בטכניון עדיין משפיעות על תהליכי החשיבה שלי). בדברים הבאים אני מבקש לשתף אתכם בתובנות שלי לגבי בניית סטארטאפ פוליטי דימיוני שיבקש לחולל שינוי משמעותי במדינת ישראל.

בכדי שסטארטאפ יצליח הוא צריך שיקנו את המוצר/השירות שהוא מציע. יש האומרים שרוב הכשלונות של יוזמות עסקיות חדשות נובעות מכך שלא נוצרה התאמת מוצר/שוק (בקהילה ישתמשו במונח באנגלית market/product fit).


המוצר צריך להתאים לדרישות השוק. הדרישות הללו יכולות לנבוע מצרכים נוכחיים וברורים היטב לקהל הלקוחות הפוטנציאלי, אבל הם גם יכולים להיווצר על ידי המוצר עצמו (מהפכת הטלפון הסלולארי). משום כך היזמים נדרשים לענות, בראש ובראשונה, על השאלה - על איזה צרכים המוצר/שרות שלכם אמור לענות ובאיזה אופן? ובשפת הקהילה - What is the pain? - מה הכאב שאתם מבקשים לרפא? ואיך המוצר שלכם ירפא אותו טוב מאחרים?

כאן אני אמור לנסות ו״לתרגם״ את השאלות הללו לשדה הפוליטי-חברתי. עד הבחירות האחרונות ביקשו מציעי האלטרנטיבה לנצל ״כאב״ שהיה, יחסית, מוגדר היטב. ה״כאב״ הזה היה מוגדר באופן די מינימליסטי - ״רק לא ביבי״. הסיבות ליצירת הכאב הזה חורגות מהמסגרת של הדברים הבאים ולא אחזור עליהן. בעקבות זאת, גם השינוי המוצע היה מינימליסטי בהגדרתו - להחליף את ביבי. האופן שבו ביקשו מציעי השינוי להשיג אותו היה די שמרני לאורך הרבה שנים - הצבת דמויות בעלות עבר צבאי או בעלות יכולת טלגנית, אימוץ דיעות שלפחות לא יעוררו רתיעה אצל תומכי נתניהו, וחישובים קואליציוניים של ״הגושים״.

הטענה שלי היא, שאם בוחנים עכשיו את ״הכאב״, כנראה שחל בו שינוי לעומת זה של הבחירות הללו. לצד התמשכות ״הכאב״ של ״רק לא ביבי״, הולך ומתפתח ״כאב חדש״. הוא נוצר כתוצאה מצירוף של כמה גורמים:

  1. הקורונה וכשלון הטיפול בה.
  2. המשבר החברתי-כלכלי.
  3. בגידת גנץ בבוחריו.
  4. התעסקות נתניהו בענייניו הפרטיים.
  5. שיתוק המערכת הפוליטית מאז הבחירות.
  6. התפנות קשב אישי לעיסוק בסוגיות שלעיל.

למיטב הערכתי, ניתן להגדיר את ״הכאב החדש״ באופן הבא - ההבנה ששיטת הממשל ותהליכי קבלת ההחלטות של המערכת הפוליטית, חולים מן היסוד, והם שאיפשרו את הידרדרות ישראל למצבה הנוכחי. מאחר שכך, יש למצוא מערכת אחרת שלא תרמוס את הפרט ותשמור על זכויות האזרח שלו. הגדרה כזו של ״הכאב החדש״ יכולה להסביר הצטרפות צעירים רבים כל כך אל המחאה, ואת התארגנותה וניהולה ללא דמות פוליטית מובהקת.

״הכאב החדש״ הזה הוא ההזדמנות שניצבת בפני מייסדי הסטארטאפ הדמיוני שלי. על פניו הוא מייצר ״שוק״ גדול יותר מאשר הבחירות האחרונות. זה לא עוד השוק המסורתי של ״רק לא ביבי״. עכשיו יש עוד מצטרפים לרצון בשינוי. מצד אחד, כאלו שעד עכשיו נהגו לומר ״זה לא מעניין אותי״, ״ממילא אי אפשר לשנות״, ״אני בחו״ל״ וכד׳. ומהצד השני, כאלו שהבינו שהתמיכה שלהם בנתניהו ובמפלגות הלווין שלו, היא זו שהביאה להיווצרות השיטה שהם מבקשים לשנות.

אבל לצד ההזדמנות הגדולה יותר, מתחייבת התאמת המוצר לתנאי השוק על מנת ליצור את ה- market/product fit הנדרש. המוצר הישן לא מתאים למי שחשים את ״הכאב החדש״. הם מצפים לראות כאלו שמבינים את כאבם, ושאינם נגועים בחוליי השיטה הנוכחית. ההתעסקות ב״גושים״, ״בריתות״, ״משחקי כסאות״ היא השיטה הנוכחית. גם המחלוקות המסורתיות של ימין/שמאל הן חלק מהשיטה הנוכחית. עכשיו המוצר צריך להיות במידה רבה שונה מהמוצרים שהיו עד עכשיו בשוק הזה. הוא צריך לנטוע תקווה בקרב התומכים שהשינוי המיוחל יתגשם.

אני מעריך כי בכדי להציע מוצר כזה מתחייבת מעורבות גבוהה מאד של נשים חדשות ואישים חדשים, שמכירים היטב את הצרכים והתפיסות של בעלי ״הכאב החדש״. מאליו עולה כי מתחייבת מעורבות של כאלו שהנהיגו וארגנו את המחאות הנוכחיות, שלמפלגות המסורתיות לא היתה כל מעורבות בהן.

הסטארטאפ הדימיוני יצטרך לגייס לשורותיו נשים ואישים כאלו. אבל בכך לא די. האתגר העיקרי הוא הצורך להיות חלק מהמערכת הפוליטית - מפלגתית. שינוי מחייב לקבל מספיק קולות בקלפי. כלומר את המוצר החדש צריך להציע במסגרות מפלגתיות שרצו לבחירות.

כאן כבר קשה לי להעריך איך הדבר יתבצע. האם הסטארטאפ ירכוש שלד מפלגתי קיים וישתלט עליו? האם ירוץ באופן עצמאי בבחירות ויחבור לגוש מפלגות מהדור הישן?

אנחנו עוד רחוקים משם. אבל דבר אחד ברור לי. עולם המושגים ודרכי ההתנהלות של המפלגות הקיימות לא עונים על צרכי אלו שחשים את ״הכאב החדש״. נדרש שינוי משמעותי שתלוי, בעיקר, במארגני ומובילי המחאה. קומו, הקימו את הסטארטאפ!

 

 

2 comments:

  1. אהבתי,
    בקבוצות חברים הגענו לכיוון דומה אבל אתה ניסחתה זאת מעולה
    בסוף אתה ראליסט מאוד מנחסם לשיטת בחירת הממשל הקימת
    להערכתי עצם השיטה הזאת היא כבר בעיה וללא קריאת תיגר על השיטה לא ניתן לצאת מ"הכאב" הקיים
    כשל בשיטות הדמוקרטיות מזוהה לא רק אצלנו ובפרט גם בארה"ב ואנגליה, מובילות הדמוקרטיה
    הסטרט אפ הדימיוני צריך להערכתי להשתחרר מהשיטה ובעזרת טכנולוגיה ותפיסות חדשות לבחירת נבחרים ולקיחת החלטות מדינה להגדיר יעד לשיטהחדשה
    נראה כיום דימיוני והזוי? נכון, אבל אסור לחסום לסטרט אפ דימיוני מלהגיע לשם
    דוד שביט

    השבמחק
  2. תובנות מעניינות יונתן. תודה על השיתוף.
    נכון שהמחאה מצביעה על דרישה לטיפול שורש מעמיק ושינוי השיטה. נכון שהגאולה צריכה לעבור דרך התארגנות פוליטית.האתגר הוא להגיע להסכמה אזרחית לגבי המטרה והחזון כשה"שוק" הוא כל כך מגוון ומלא סתירות - יעד חילוני דמוקרטי מול יעד דתי אתנוקרטי, פיתרון הסכסוך עם הפלסטינים תוך פשרה מול העמקת הכיבוש וסילוק הפלסטינים מהשטח, נאוליבליזם וקפיטליזם חזירי מול סולידריות והגנה על חלשים. השסע מייאש. נסיון להדברות מתוך מאמץ להבין את הזולת, לא לשכנע, עשוי להוריד את להבות השנאה והאלימות אבל האם ניתן להגיע להסכמה על משהו משמעותי בחברה הישראלית?

    השבמחק