טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

בשבע השנים האחרונות אני מלמד "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר מוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 20 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided with many insights about decisions making and organizations.

For the last 4 years I lecture "Entrepreneurship" in the Technion (lead technology studies academy in Israel) and it gives more insights.

this blog is an attempt to share with you some of those insights. Some of its posts are translated into English.

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

הוא לא נבנה מעצמו

סיפור משותף לא נבנה מעצמו. סיפור משותף לא מונחל מעצמו. סיפור משותף צריך לבנות ולהנחיל. זו אחריותם וזה תפקידם של מי שעומדים בראש הארגון/חברה/קבוצה/ציבור/מדינה.




ככל שחברי הארגון מגיעים עם תפיסות עולם שונות וככל שלראשי הארגון יש מגבלות על יכולתם לאכוף את הסיפור המשותף, כך הולך וגובר הקושי לממש את האחריות ולמלא את התפקיד. בודאי כאשר מדובר בארגונים וולונטריים (השייכות לארגון תלויה ברצון הפרטי של כל חברה וחבר) או כאשר העומדים בראש הארגון תלויים בחברי הארגון (למשל הם נבחרים על ידם).



כי סיפור משותף מחייב, כמעט באופן בלתי נמנע, ויתור מצד כל חברי הארגון/חברה/קבוצה/ציבור/מדינה. אפילו בקבוצות אידיאולוגיות קטנות יש חילוקי דעות קשים על האידיאולוגיה ועל מימושה. יש אין סוף דוגמאות לפילוגים שלהן. ככל שהארגון גדול יותר כך, ככל שהמשימה שלקח על עצמו היא רב ממדית וגדולה יותר, כך גדל הסיכוי שיהיו בו חברים שמלכתחילה הצטרפו אליו בגלל מטרת על מוסכמת אחת ומצאו את עצמם נדרשים להתמודד עם עוד סוגיות.


בדרך כלל, מטרת העל של ארגונים איננה עומדת בפני עצמה. היא יוצרת סביבה מטרות משנה והיא יוצרת סביבה חלופות שונות למימושה. אלו עלולות להיות מנוגדות להשקפות עולם של פרטים או של קבוצות משנה בארגון. והנה לכם התפתחות של מחלוקות, לעתים קשות מאד, בתוך ארגון שיש לו מטרת על המוסכמת ל חבריו.


הסיפור המשותף מתחייב בכדי להמשיך ולקיים את הארגון בכדי שתושג מטרת העל המקובלת על חבריו.


וכאן ראוי לחזור לשורת הפתיחה. הסיכויים שהוא יבנה מעצמו או יונחל מעצמו הם נמוכים מאד. הנטיה הראשונה של כל אחת ואחד היא לנסות ולכפות את דעתם על כל היתר. רק לעתים רחוקות הויכוח הפנימי יסתיים בהסכמה. ככל שפערי ההשקפות גדולים יותר כך הסיכויים ליצירת הסכמה קטנים. אז הולכים לדרך הפורמאלית – החלטה ברוב קולות. אבל החלטת הרוב עלולה להדיר את המיעוט וכן הלאה.


מול דרך הויכוח ודרך ההצבעה עומדת החלופה של בניית הסיפור המשותף. עיקרה של דרך זו היא בהנחלת הצורך של סיפור משותף אל מול האלטרנטיבות הצפויות בהיעדרו. קבלת הצורך הזו משמעותה ויתור מצד כולם. איש לא יוכל לכפות את דעתו על היתר ואיש לא יוכל להישאר בעמדות הבסיס שלו. ושוב, כל זה במטרה להשיג את מטרת העל שכולם שואפים לה.


את תהליך בניית והנחלת הסיפור אמורים לעשות ראשי הארגון. הם אמורים לעמוד שם בכדי להשיג את מטרת העל והם אלו שאמורים להבין שללא סיפור משותף היא לא תושג. אם הם לא מבינים את זה הם חוטאים לתפקידם. הם צריכים לפנות את מקומם לאלו שכן מבינים את הצורך הזה ולאלו שמוכנים להתמודד איתו חרף הצורך להתעמת עם כל חלקי הארגון. כי אם כל אחד צריך לוותר אזי כמעט שאין מנוס ביצירת מחלוקת איתו.


ראשי ציבור שמפחדים מעימות עם כל חלקיו אינם ראויים לעמוד בראשו. רק בוני הסיפור המשותף והנכונים להנחילו, תוך תשלום המחיר, ראויים לכך.


אמר לי חבר שהצגתי בפניו את הדברים הללו שזו בעצם מהותה של מנהיגות.


הדברים הללו נכתבים בעקבות דיון שנערך ב"מרכז רבין" בהשתתפותי והוא נשען, בין השאר, על הניסיון שנרכש בניהול עמותה בת למעלה מ-1000 חברים משלמי דמי חבר.





2 comments:

  1. ידידי,
    יפה וראוי.
    כחברך כך גם אני - מנהיגות.
    קח את דבריך , שים אותם על המשבר בתנועה הקיבוצית ותראה שאם היתה מנהיגות מקומית וארצית , עוצמת המשבר היתה מופחתת כי "סיפור" היה תמיד .
    כמובן שיש עוד הרבה דוגמאות .
    חיים.

    השבמחק
  2. אהבתי1 מסכים בהחלט!
    www.pro-itnow.com

    השבמחק