טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

בשבע השנים האחרונות אני מלמד "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר מוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 20 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided with many insights about decisions making and organizations.

For the last 4 years I lecture "Entrepreneurship" in the Technion (lead technology studies academy in Israel) and it gives more insights.

this blog is an attempt to share with you some of those insights. Some of its posts are translated into English.

יום שלישי, 4 בנובמבר 2014

ועוד בשבחי הסימולציה הדינמית About Some Advantages of Dynamic Simulation

Click here for the English version

הכל היה סגור. סיפור הפתיחה עבור הסימולציה הדינמית נכתב והמינהלת בנתה את תרשים הזרימה של ההתפתחויות האפשריות במהלך המשחק, על מנת לבחון האם הוא עלול להיקלע למבוי סתום.

מצגת קצרה על "סימולציה דינמית" ניתן למצוא על ידי לחיצה כאן

הגעה למבוי סתום מתרחשת כאשר כל השחקנים המשתתפים בסימולציה אינם יוזמים מהלכים חדשים. הם מחכים לראות את מהלכי השחקנים האחרים בטרם יחליטו על מהלך משלהם. וכך כולם מחכים לכולם והסימולציה נעצרת. על פניו אין בכך כל רע. אם הסימולציה "נתקעת",  הדבר יכול ללמד כי גם במציאות יכול להתפתח מצב דומה, והנה לכם כבר אחד הלקחים האפשריים מהסימולציה.

אבל אנחנו רוצים לדעת מה יקרה כאשר אחד השחקנים יבצע מהלך כלשהו. זה המקום להתערבות המינהלת שכופה על אחד השחקנים לבצע מהלך כלשהו (למשל, פניה לספק אסטרטגי אחר) או שהיא מייצרת אפקט מהדהד למהלך קודם(למשל, ירידה חדה מהצפוי במכירות כתוצאה מהעלאת מחיר).

המינהלת אמורה לאתר את המבוי הסתום מוקדם ככל האפשר ובכדי שלא לאבד מומנטום, עליה להזריק מיידית את האירוע הבא. משום כך רצוי שהמינהלת תכין את עצמה למצבים כאלו.

זה מה שעשינו. ניסינו להעריך מראש איך יגיבו השחקנים השונים לסיפור הפתיחה, ובעקבות זאת אילו תרחישים עשויים להתפתח והכנו את עצמנו להתערבות.

מהר מאד הופתענו.

סיפור הפתיחה כלל הסכם שנחתם בין חלק מהשחקנים. על נוסח ההסכם עבדנו במשך מספר ימים בהשתתפות מומחים המתמחים בנושא. היינו בטוחים שהנוסח הזה יגרום לאחד השחקנים לפעול במהירות, ובנחרצות, כשלפניו שתי דרכי תגובה עיקריות. תרשים הזרימה שעשינו בחן את התפתחות הסימולציה אם ינקוט בדרך אחת או בדרך השניה.

במקביל עסקנו באיוש צוותי השחקנים. כמו תמיד השיקולים באיוש עסקו במידת המיומנות של המשתתפים, ובהערכה באיזו מידה הם יוכלו להיכנס לעורו של הגורם שאותו הם משחקים. נבחרו משתתפים בקיאים שחלקם אף סייעו לנו בהכנת הסימולציה וההסכם שלעיל.

יצאנו לדרך. סיפור הפתיחה חולק וכולם המתינו לתגובת השחקן העיקרי. כאמור תגובתו היתה אמורה להניע את תגובות יתר השחקנים. והנה, אחרי כמה זמן הוא מודיע על מהלך לא צפוי לחלוטין. הוא קרא את ההסכם ומצא שהוא מאפשר לו חופש פעולה בכיוון שלא חשבנו עליו מראש.

בינגו!

בדיוק בשביל מצבים כאלו רצוי לעשות סימולציות. סימולציה חורגת מ"הטקסים" הרגילים של קבלת ההחלטות. אין בכיר שמנהל את הדיון. מנהלים נדרשים להיכנס לעורם של גורמים שמחוץ לארגון. מתפתחת מעין תחרות בין השחקנים השונים.

והסימולציה עצמה? היא התפתחה בכיוון החדש ובסיכום עלו תובנות מועילות מאד לגבי דרכי הפעולה המומלצות במצב דומה.

את הפעם הקודמת שבה יצאתי בשבחי הסימולציה הדינמית ניתן למצוא בקישור הזה /http://www.ylerner.com/2012/04/blog-post.html

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה